משמורת ילדים

ההורה המשמורן הוא זה שעליו מוטלת האחריות השוטפת והיומיומית לגידולו וחינוכו של הקטין לרבות דאגה לצרכיו הפיזיים והרוחניים עד הגיעו לגיל 18.

ככלל, המשמורת תינתן לאם לפחות עד הגיעו של הקטין לגיל 6 (עקרון "חזקת הגיל הרך") וזאת כל עוד אין סיבות חזקות כנגד ההורה המשמורן בקשר ליכולתו ומסוגלותו לגדל ולטפל בילד. במצב כזה, וכן, כאשר אין הסכמה בין בני הזוג לעניין המשמורת יתכן ותיערך בדיקת מסוגלות הורית אשר תיתן המלצותיה לעניין המשמורת.

עניין החזקת ומשמורת הילדים יישאר בגדר פתוח וההכרעה בנושא זה לעולם אינה סופית. ניתן לדון בפסק דין אשר ניתן בעבר מחדש באם חלו שינויים מהותיים בעובדות שהביאו לפסק הדין הקודם.

עקרון טובת הילד / רצון הילד

בבואו של בית המשפט לקבוע מי ההורה שיקבל חזקה על הילדים, הוא פועל על פי עקרון מנחה של טובת הילד אשר גובר על טובת ההורים או רצונם.

בנוסף, בית המשפט מתחשב ולוקח בחשבון את רצון הילד אולם, הדבר תלוי בגילו של הילד, בבגרותו הנפשית, במידת נחרצות ההחלטה ובהשפעות חיצוניות שונות.

בית המשפט יכול לקבוע דיון אליו יוזמן הילד במטרה שבית המשפט יתרשם מן הילד. לעיתים אף יזמין השופט את הילד לשיחה בלשכתו, ללא נוכחות ההורים ו/או ביחידת הסיוע.