חלוקת זמני שהות

הורים שנפרדים או מתגרשים צריכים להסדיר את חלוקת זמני השהות על ילדיהם (מה שהיה קרוי בעבר "משמורת"). על פי החוק הם אמורים להסכים על זמני השהות ובהעדר הסכמה לתת לערכאה שיפוטית להכריע. במאמר מוסגר נציין שגם כשההורים מסכימים על חלוקת זמני השהות בהסכם גירושין, המסמך מוצג בפני בית המשפט שייתן לו תוקף של פסק דין.

עד לפני מספר שנים דרך המלך בחלוקת זמני שהות הייתה בקביעת המשמורת אצל האם עם מנגנון של "הסדרי ראיה" לאב (בד"כ פעם-פעמיים בשבוע, סופ"ש וחגים לסירוגין). כיום אנחנו חיים בזמנים אחרים. ברירת המחדל היא בד"כ חלוקת זמני שהות שווים (מה שרבים מכנים "משמורת משותפת"). הילדים גרים בשני הבתים, ההורים נשארים קרובים גיאוגרפית וחלוקת הימים שוויונית.

במשרד עורכי דין אמיר זבולון אנחנו מקפידים על קלה כחמורה בנושאים שקשורים לילדים, ובפרט בהיבטים של חלוקת זמני שהות. חשוב לנו להוביל את הצדדים למודל ראוי והוגן. מנגנון שיטיב עם הילדים אך גם יתאים ליכולות האחריות ההורית של ההורים. בין אם ההחלטות מתקבלות בהסכמה ובין אם בייצוג בערכאות שייעשה במקסימום רגישות ונחישות.

איך מחליטים לגבי חלוקת זמני שהות?

כלל ראשון: לא נלחמים על גב הילדים. כלל שני: לעולם לא נלחמים על גב הילדים. זמני שהות הם לא "כלי ניגוח" בפרידה או גירושין. ההורים חייבים להתעלות מעל המחלוקות ולקבל החלטות רציונאליות, נכונות וחשוב מכך – ברות ביצוע והגיוניות.

למשל, חלוקת זמני שהות שווה, שמגלמת בחובה אין ספור יתרונות לילדים, מחייבת לא רק קרבה גיאוגרפית אלא גם יכולת לקיים תקשורת בסיסית ומכבדת בין ההורים הגרושים. ההורים צריכים להיות מסוגלים לראות את טובת הילדים מעבר לקשיים האישיים המובנים. הבשורה הטובה היא שהרוחות אמורות להירגע בהמשך, גם אם קשה קצת לראות את זה עכשיו.

הנה כמה כללי אצבע ועקרונות שכדאי להכיר:

• מוצאים את הילדים מחוץ לסכסוך – לא עושים מלחמות על גב הילדים, כבר אמרנו.
• מעדיפים חלוקת זמני שהות שווה – במידה שזה מתאים כדאי להעדיף חלוקת זמני שהות שווה (הילדים יהיו המרוויחים העיקריים).
• הסכמה במקום מאבק משפטי מיותר ומצלק – רצוי להשיג הסכמה מראש ולהימנע – אם אפשר – מדיון בבית המשפט או בית הדין הדתי (למה לתת לצד שלישי, גם אם הוא שופט או דיין, להכריע לגבי הילדים שלכם?).
• קביעת מנגנונים ברורים – קביעת מנגונים ברורים לגבי זמני השהות עם מינימום מקום לפרשנות. כן, עד לרמה של שעות במידת הצורך.
• אין לאף הורה "בעלות" על הילדים – שני ההורים הם האפוטרופוסים של הילדים ואין עדיפות להורה אחד על אחד (כמו שהיה בעבר נהוג לחשוב שהאם "עדיפה" על האב).
• הסדר זמני עד להחלטה סופית – רצוי לקבוע הסכמה זמנית על הסדרי שהות עד להסדרה סופית של הנושא. הימנעו ממצב שבו הילדים נמצאים לכל הליך הגירושין אצל אחד מההורים ולא רואים כלל את ההורה השני. הליכים כאלה יכולים לקחת חודשים ואין סיבה שלא לקיים הסדרי ביניים.