משמורת והסדרי ראייה

משמורת משותפת

משמורת משותפת הינו בדרך כלל תוצר של הסכם בין ההורים. לקיומה של משמורת משותפת שני תנאים בסיסיים. האחד, בין ההורים יש תקשורת טובה לאחר הגירושין והתנאי השני, ההורים מתגוררים בסמיכות אחד לשני.

במסגרת משמורת משותפת מגדלים ההורים את הילדים על-פי חלוקת זמנים שוויונית. החיסרון במשמורת משותפת הינו העובדה כי לילד אין מרכז חיים, הילד נחצה בין שני בתים, ביניהם הוא מיטלטל עם חפציו.

הסדרי ראייה / הפרת הסדרי ראייה

ככלל, המשמורת בקטינים תינתן לאימם. לאב, יקבעו ימים ושעות קבועים בהם הוא ישהה במחיצת הקטין – הביקורים הקבועים נקראים "הסדרי ראיה". הסדרי הראייה המקובלים, הינם פעמיים באמצע השבוע וכן, כל סוף שבוע שני (שישי-שבת). הסדרי ראייה רחבים יותר, אף כוללים לינה באמצע השבוע ו/או סוף שבוע ארוך (שישי-ראשון בבוקר חזרה למוסדות החינוך).

ככלל, עד הגיעם של הקטינים לגיל שנתיים, כל עוד אין הסכמה בין ההורים, הסדרי הראייה לא יכללו לינת הקטינים אצל האב.

קיימים מקרים בהם אחד מההורים מפר באופן שיטתי את הסדרי הראייה. במקרים קיצוניים אשר חוזרים על עצמם על אף צווים והחלטות של בית המשפט ו/או בית הדין, ניתן להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. יתכן, כי בית המשפט ו/או בית הדין יטיל על ההורה אשר מפר את הסדרי הראייה סנקציות כדוגמת קנס כספי בגין כל הפרה של הסדרי הראייה.