ייעוץ גירושין
10 כללים שחשוב לדעת
מדי שנה מפרסמת הנהלת בתי הדין הרבניים נתונים מעניינים על היקף הגירושין בישראל, ונכון לשנים האחרונות מדובר על כ-11,500 זוגות שמתגרשים בכל שנה.
היות שזוהי תופעה נפוצה עם ממוצע של כ-46 תיקי גירושין מדי יום, ראינו לנכון למסגר עבורכם ייעוץ גירושין ראשוני העוסק בכמה כללים שחשוב לדעת.
אם תרצו, הקדמה לפני שאתה פונים לעורך דין לענייני גירושין אשר יסייע בניהול נכון של ההליך, עד להסדרת מלוא הסוגיות העומדות על הפרק. אז מבלי להתעכב על הקדמות מיותרות, הנה עיקרי הדברים.
הסכם גירושין אל מול הליך בבית המשפט
על פי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים, כ-67% מהתיקים הנוגעים לגירושין מתנהלים על בסיס בקשה לאישור הסכם גירושין, ורק כ-32% מבוססים על ניהול סכסוך גירושין בערכאות. הסיבה ליחסים המובהקים הללו נעוצה ביתרונות הרבים שגלומים בעריכת הסכם גירושין.
בהסכם גירושין ניתן כיום לקבוע את כל הנושאים הרלבנטיים לרבות משמורת ילדים וזמני שהייה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש, מזונות אישה, גט ואפילו נושאים פרטניים. ההליך מבוסס על דיאלוג בין הצדדים להתאמת נסיבות המקרה להסכם הגירושין המתגבש. עד כדי "וויתור" על זכויות מסוימות בתמורה לזכויות אחרות וקביעת הסדרים ספציפיים.
בתור משרד עורכי דין המעניק שירותים של ייעוץ גירושין וייצוג בהליכים, הניסיון מלמד שגם כאשר בני הזוג מחליטים לפנות לערכאות ונמנעים מהסכמה, התוצאה הסופית לא תהיה בהכרח שונה באופן מהותי.
ראשית, הסכם גירושין נערך בהתאם לחוק והפסיקה. למשל, לא תבוצע חלוקת הרכוש שלא ברוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, ולא ניתן לפטור את הגבר ממזונות ילדיו ללא סיבה מהותית.
זאת ועוד, הסכם גירושין הוא לא חוזה בין שני צדדים עסקיים. ההסכם דורש אישור בפני ערכאה משפטית אשר תבחן אותו לעומק. הן מבחינת מודעות הצדדים להסכם והשלכותיו, הן מבחינת חתימה עליו בנפש חפצה ומתוך הכרה בדברים, והן על בסיס ניתוח הנושאים הקשורים לילדים.
הילדים מחוץ לסכסוך. נקודה
הורים המחליטים להתגרש צריכים להשאיר את הילדים באופן ברור מחוץ להליך הגירושין. גם אם הם קטינים וגם אם בגירים. אין כמעט ילד אשר לא ייקח קשה את גירושי הוריו. אם תערבו את הילדים בסכסוך אתם עלולים לגרור אותם למלחמה לא להם. המלחמה הקשה מכל מבחינתם – בין אבא לאמא.
מעבר לקבלת ייעוץ גירושין לגבי הסוגיות המשפטיות הקשורות לילדים, כדאי לעתים לקבל הכוונה מצד פסיכולוגים או מומחים המלווים הורים מתגרשים. ככל שתשכילו להשאיר את הילדים כמה שיותר מחוץ למערכה, כן ייטב. מיותר לציין שיש להימנע מניסיונות לנצח קרבות על חשבון הילדים ולא לזרוק איומים ריקים מתוכן כמו "אני אקח לך את הילדים".
אלימות מכל סוג שהוא – מחוץ לתמונה
תיקי גירושין יכולים להיות עמוסים באמוציות ורגשות. אכזבה נמהלת בכעס, אובדן מתחבר עם בדידות וכישלון מתכתב עם רצון לנקמה. עם הלב קשה להתווכח, אך אפשר וצריך לרסן את היצר.
אין לנקוט בשום מעשה של אלימות ולא מדובר רק על אלימות פיזית. גם אלימות מילולית או כלכלית יכולה להלהיט את הלהבות ולגרום לנזקים של ממש.
חשוב לציין כי במידה שאחד מהצדדים חש שהוא קורבן לאלימות, ישנם צעדים משפטיים שאפשר לנקוט בהם באופן מיידי כגון צווי הגנה, הרחקת הגורם האלים מהבית ואפילו תלונה במשטרה במידת הצורך.
ההחלטה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה
שתי ערכאות משפטיות ייחודיות מחזיקות בישראל בסמכות לדון בסכסוכי גירושין. מצד אחד בתי הדין הדתיים, ומן העבר השני בתי המשפט לענייני משפחה.
כאשר בני זוג מחליטים ללכת בנתיב של גירושין, פעמים רבות מתנהלת מעין "תחרות" לגבי הערכאה שבה יתנהל ההליך. זאת משום שברגע שתביעת גירושין הוגשה לערכאה אחת, הערכאה השנייה תהיה מנועה מלדון בתיק. תופעה זו, הקרויה "מרוץ הסמכויות", שימשה במשך עשורים כאבן דרך חשובה בניהול הליך גירושין.
התפיסה הרווחת הייתה כי גברים אמורים להעדיף את בתי הדין הדתיים ואילו נשים יקבלו יתרון בבתי המשפט לענייני משפחה. ובכן, זהו מיתוס. ישנם מקרים רבים שבהם הגבר יפעל נכון אם יפנה לבית המשפט לענייני משפחה, ולחילופין נשים שבית הדין הדתי יתאים להם יותר. הבחירה בערכאה המתאימה חייבת אפוא להיעשות לפי הנסיבות, ולהתקבל במקביל לשירות ייעוץ גירושין מקצועי.
לדוגמה: בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת התפיסה בבתי המשפט לענייני משפחה שיש לקבוע מזונות ילדים בהתאם להכנסות הצדדים ומצבם הכלכלי. בולט בכך פסק דין מפורסם שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, בע"מ 919/15, אשר קבע פטור ממזונות הילדים במצב של משמורת משותפת (עם ילדים מעל גיל 6 והורים בעלי הכנסות זהות).
בבתי הדין הדתיים, לעומת זאת, שולטת עדיין התפיסה ההלכתית שמזונות הילדים צריכים להיות מונחים בעיקרם לפתחו של הגבר. על כן נשים שיפנו לבית הדין הדתי יכולות לעתים להגיע לפסיקת מזונות גבוהה יותר לטובתן, מאשר שהיו משיגות בהליך מקביל בבית המשפט לענייני משפחה.
כתובה הינה מסמך משפטי מחייב
רבים מהמתגרשים אינם מודעים לכך שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב. תפיסה שגויה זו גורמת להם להיות מופתעים כאשר הם מוצאים עצמם מחויבים בסכומים משמעותיים המבוססים על הכתובה שחתמו ביום חופתם. מדובר בסכומים שיכולים להגיע עד כדי עשרות אלפי שקלים ואין זה עניין של מה בכך.
עורכי דין המעניקים ייעוץ גירושין יודעים לציין כי בשנים האחרונות יש אפילו מפנה דרמטי בנוגע לתביעות נשים הדורשות חיוב בעליהן בכתובתן. בתי הדין הרבניים נדרשים לכך והפסיקה הולכת ומתרחבת. ככל שלא תוכח עילה לשלילת הכתובה, ייתכן בהחלט שבית הדין יקבע כי על הגבר לשלם את הסכום בכתובה, כולו או מקצתו.
רכוש מלפני החתונה יכול להתחלק בגירושין
חלוקת הרכוש היא תמיד שלב מורכב וקשה בהליך גירושין. במיוחד כאשר בני הזוג הגיעו לחתונה כשיש בידם נכסים משמעותיים והם לא ערכו ביניהם הסכם ממון הקובע. לכאורה, החוק בישראל קובע כי נכסים אשר היו שייכים לאחד מהצדדים לפני החתונה לא יחולקו בגירושין. בפועל ישנם מקרים בהם הנכסים האלה בהחלט יכולים להימצא תחת מצבת הרכוש המשותף.
דוגמה נפוצה היא דירת מגורים שהייתה שייכת לאחד מהצדדים לפני הנישואין, וגירושין שהתרחשו כעבור עשרות שנים. במצב זה קיימים סיכויים גבוהים ביותר לזה שהדירה תחולק שווה בשווה, ובעליה המקוריים לא יוכל לדרוש החרגתה ממצבת הרכוש.
משמורת משותפת איננה מבטלת מזונות מיידית
אחד המיתוסים "החדשים" בתחום הגירושין בישראל הוא שגברים אינם מחויבים בתשלום מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת. המיתוס נעוץ בפסק הדין שהזכרנו קודם לכן ושהתקבל בבית המשפט העליון ביולי 2017.
בפסק דין זה דובר כאמור על ביטול מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת אך חשוב להדגיש כי הדבר נעשה תוך קביעת סייגים משמעותיים. בית המשפט העליון הדגיש בפסיקתו כי פטור ממזונות ילדים במשמורת משותפת יהיה רק אם הכנסת הצדדים שווה או זהה, והילדים אינם מתחת לגיל 6 (ושכל מקרה נבחן לגופו).
מאז שניתן פסק הדין הנ"ל, בתי המשפט לענייני משפחה נדרשו פעם אחר פעם לטענות של גברים שביקשו לפטור אותם ממזונות ילדיהם בשל עמידתם בתנאים אלה או קרובים להם. בעניין זה חשוב לציין כי הפסיקה נזהרת מלהרחיב את שנקבע בעליון. משמורת משותפת יכולה להשפיע על גובה מזונות הילדים, אך רק במקרים חריגים בלבד המזונות יבוטלו לחלוטין.
במילים אחרות, גברים אינם צריכים לנהל מאבק למשמורת משותפת מתוך חשיבה על מזונות הילדים, אלא אך ורק מתוך רצון כן ואמיתי להיות מעורבים ברמה גבוהה ומשמעותית בחיי ילדיהם ביום שלאחר הפרידה.
כך גם נשים לא צריכות להתנגד למשמורת משותפת מחשש לאבד את זכותן למזונות מלאים. בסופו של היום, הדברים נקבעים לפי נסיבות המקרה, ורק ייעוץ גירושין מקצועי יעזור לקבל החלטה מושכלת על אסטרטגיית הגירושין הנכונה.
חשוב להתכונן להליך הגירושין לפני שנקטתם בצעד כלשהו
כמעט כל ייעוץ גירושין מתחיל בכלל לפיו "יפה שעה אחת קודם" מבחינת בירור הזכויות והנסיבות הרלבנטיות. הצד שמעוניין בהליך יפעל נכון אם יפנה לקבלת ייעוץ גירושין מקצועי בטרם הוא נוקט בצעד כלשהו. במסגרת ייעוץ זה, הוא או היא יקבלו בשלב ראשון הסבר על ההליך העתידי ועל המצב המשפטי מבחינת האינטרסים העומדים על הפרק.
למשל, מה צפוי להיות עתיד הדירה המשותפת, מהו סכום המזונות שככל הנראה ישולם/יתקבל, מהם זמני השהות המתאימים לאחר הפרידה וכדומה. זהו מקום לעלות בו גם שאלות ספציפיות בנושאים שיכולים להשפיע על הליך הגירושין. לדוגמה, מעבר מגורים לעיר מרוחקת לאחר הגט, השלכות בגידה על חלוקת הרכוש או מזונות האישה, סכנות שטמונות בסרבנות גט וכדומה.
חשאיות היא מפתח
במידה שהחלטתם שאין מנוס ואתם מעוניינים להתגרש, זה הזמן להוריד פרופיל. הימנעו מדיבורים על הנושא עם מקורבים ושמרו את הקלפים "קרוב לחזה". בפרט אם טרם פניתם לעורך דין המתמחה בתחום לטובת ייעוץ גירושין פרטני.
שימו לב שבהליכי גירושין אשר אינם מתנהלים על מי מנוחות, ואשר מונחים לפתחן של הערכאות המשפטיות, ייתכן שדברים שתאמרו או תעשו ישמשו כראיות בהליך. החל מהודעות ווטסאפ תמימות לכאורה או מיילים שגרתיים, וכלה אפילו במסמכים שניהלתם לעצמכם במחשב.
בהליכי גירושין שמתקיימים בעצימות גבוהה ומתוך רגשות עזים של כעס ואכזבה (ונקמה), הצד השני עלול לנקוט בצעדים מרחיקי לכת עד כדי חוקרים פרטיים והקלטת שיחות.
כל הליך גירושין הוא שונה, עצות ממתגרשים אינן רלבנטיות
מתגרשים עתידיים נוטים מטבע הדברים להתייעץ עם חברים וקרובים משפחה ש"עברו את זה". השיחות מתגלגלות במהירות מהפן האישי להיבטים "הפרקטיים" וקיים ניסיון להשוות בין המקרים מתוך ניסיון לצפות פני עתיד. ובכן, הכלל בעניין זה הוא שכשם שכל משפחה היא אחרת וכל זוגיות היא שונה, כך גם כל הליך גירושין שונה מקודמו. ייעוץ גירושין לא מקבלים מחברים או ממשפחה אלא רק מעורכי דין העוסקים בתחום.
מעבר לכך שהנסיבות הן תמיד (אבל תמיד) שונות, הפסיקה והחקיקה בתחום דיני המשפחה מתפתחות בקצב מהיר. בתי המשפט קובעים הלכות תקדימיות, מבטלים החלטות קודמות, וגם המחוקק נותן את הטון. ראו למשל את הכרסום ההולך בחובה האבסולוטית של הגבר לתשלום מזונות ילדים או בהתרופפות המסוימת בהלכת הגיל הרך (הקובעת קטגורית משמורת ילדים קטינים בידי אימם). מדובר כמובן בדוגמאות בודדות מיני רבות.