קביעת אבהות ללא בדיקת רקמות

קביעת אבהות היא נושא חשוב ביותר, בעל משמעויות אישיות ומשפטיות רבות. הראייה המרכזית המשמשת את בית המשפט בעניין זה היא בדיקת הרקמות – ראייה מדעית ומדויקת. יחד עם זאת, בית המשפט מוסמך לקבוע אבהות גם ללא הממצא המדעי ובלבד כי הוצגו בפניו ראיות אחרות המעידות על אבהות.

מעמדה של בדיקת הרקמות

בבואו של בית המשפט לקבוע או לשלול אבהות, מסתמך הוא בעיקר על בדיקת הרקמות – בדיקה גנטית אשר מוכיחה ברמה של 99.99% האם קיים קשר גנטי בין הגבר לילד. בשל ההשלכות הרבות של קביעת אבהות, יש חשיבות רבה לכך קביעה זו תיעשה כאשר ישנה ראייה אובייקטיבית המוכיחה זאת, אולם ישנם מקרים בהם לא ניתן לבצע בדיקת רקמות. כך למשל במצב שבו האב מתנגד בתוקף לביצוע הבדיקה ולא נענה לצו בית המשפט המורה לו לבצעה. מקרה אחר הוא במצב של אי שיתוף פעולה מצד האם. במצבים אלו, בית המשפט רשאי לקבוע אבהות גם בהעדרה של בדיקת רקמות ובלבד כי הונחו בפניו ראיות אחרות המבססות את טענת האבהות.

קביעת אבהות ללא בדיקת רקמות

מקרה שהיה כך היה (תמ"ש 20228-02-15): המבקש הוא אזרח ישראל והאם והבת הקטינה מתגוררות בשוויץ. בקשתו מבית המשפט לבצע בדיקת אבהות נענתה בחיוב, אולם לא ניתן היה לבצע את הבדיקה בפועל, בשל אי שיתוף פעולה מצד האם. זו התעלמה שוב ושוב מהוראות בית המשפט להתייצב עם הילדה לביצוע הבדיקה והמבקש נותר חסר אונים. משהבין בית המשפט כי אין בכוונתה של האם לאפשר את בדיקת הרקמות, הורה למבקש להציג מסמכים המעידים על אבהותו וכך עשה. בין המסמכים שהציג היו תעודת לידה בה רשום המבקש כאב הקטינה, תמונות מיום הלידה וכן ציין המבקש כי הילדה קרויה על שם אמו.

בית המשפט קבע כי המסמכים שהציג המבקש לא מותירים ספק בדבר אבהותו. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי המבקש משמש כאביה בפועל של הילדה בשוויץ וכי האם לא טענה שום טענה כנגד אבהותו. משכך, אין בהעדרה של בדיקת רקמות כדי לשלול מהמבקש את אבהותו ובית המשפט נתן פסק דין הצהרתי ובו הצהיר על אבהותו של המבקש.

ההשלכות של קביעת אבהות

משקבע בית המשפט את אבהותו של אדם, הרי שמלבד המשמעות הרגשית שבדבר והיא רבה כמובן, ישנן גם השלכות משפטיות. כך למשל, האבהות מטילה על האב חובה של תשלום מזונות ילדים ואם לא ימלא אותה, תוכל האם להגיש נגדו תביעה. במקביל לחובה זו, ישנה לאב זכות למשמורת על הילד ועל כן עליו להגיע להסכמה עם האם בעניין זה. היה והאם אינה משתפת פעולה ולא מאפשרת את קיומו של הקשר בין האב לילד, תקום לאב עילת תביעה כנגדה.