מסוגלות הורית

נשואים או גרושים, הורים צריכים להיות חלק מחיי הילדים שלהם. כאשר הורים גרושים ומנהלים הורות נפרדת, הם לוקחים על עצמם משימה קשה, לחיות חיים נפרדים, אך עדיין לשמש לילדיהם כמסגרת הורית משותפת. כאשר ביהמ"ש מנהל דיונים בתיק הגירושין שלכם, עליו לתת את דעתו בין היתר, לדמי המזונות, אך גם להסדרי ראיה, למשמורת על הילדים ועוד.

טובת הילדים אמורה לעמוד לנגד ביהמ"ש, כאשר הוא מחליט למי מההורים להעניק משמורת על הילדים וההחלטות קשות הרבה יותר, כאשר ביהמ"ש מבין ששני ההורים הם בעלי מסוגלות הורית. התהליך עצמו מתבצע ע"י בדיקה של מומחים מתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה והכנת חוו"ד עבור ביהמ"ש.

במסגרת חווה"ד של המומחים, הם בוחנים גם את נושא המשמורת וגם מתייחסים להסדרי הראיה.

שני נושאים עיקריים  יבחנו על ידי ביהמ"ש, בבואו להחליט אצל מי מההורים יתגוררו הילדים, לאחר קבלת הגט:

• מסוגלות הורית – אין פרמטרים מוחלטים כאשר ביהמ"ש מחליט על מסוגלות הורית, אך בהגדרת המושג בוחנים את  היכולת של ההורים לספק לילדיהם את כל הצרכים שלהם, החומרים, הפיזיים והנפשיים. ההורים נבחנים באישיותם, באחריות ובבגרות הנפשית שלהם, כך שהילדים יוכלו לחיות בסביבה, תומכת, בטוחה ורגועה. חווה"ד של המומחים אינה בודקת את היעדר מסוגלות הורית והבדיקה כוללת תצפיות, שיחות ומבחנים פסיכודיאגנוסטיים, אשר כלולים במסגרת חוקית. בנוסף, לעיתים ביהמ"ש מבצע את החלטתו הסופית, כנגד חווה"ד של המומחים. יש לציין כי מסוגלות הורית אינה מתעלמת מהזכות הבסיסית והטבעית של הורה לגדל את ילדיו. אם היינו נבחנים לנושא מסוגלות הורית, תוך התעלמות מזכות זו, ילדים מבתים עם בעיות כלכליות קשות, היו מוצאים ומועברים להורים עמידים יותר.
• רצון הילדים – בעבר הגישה לגבי רצון הילד היתה למנוע מלערב את הילדים בסכסוך בין ההורים ולכן גם רצון הילדים לא נבחן. כיום ביהמ"ש מאפשר גם לבחון את רצון הילדים, לגבי ההורה, אשר איתו הם מעוניינים לחיות, אך בחינת רצון הילד קשורה לגילו וליכולתו לבטא את רגשותיו.