חזקת הגיל הרך – פוגעת בעקרון השוויון

חזקת הגיל הרך – עקרון מרכזי בתחום משמורת ילדים, קובע כי בעת פרידת ההורים, ילדים עד גיל 6 יישארו באופן אוטומטי בחזקתה של האם. בשנים האחרונות נשמעים קולות רבים המבקשים לבטל את חזקת הגיל הרך בטענה כי היא פוגעת בעקרון השוויון הן כלפי האב ובאופן מפתיע, גם כלפי האם. בכך יעסוק המאמר שלפניכם.

חזקת הגיל הרך- מה זה בעצם?

מדובר בכלל משפטי הקובע כי בעת גירושין, ילדים עד גיל 6, יהיו במשמורת מלאה אצל האם, אלא אם בני הזוג הגיעו להסכמה אחרת ביניהם. מצב דברים זה מקבע את האם כהורה העיקרי ואת האב כהורה משני, ללא בדיקה פרטנית של כל מקרה. רבים סבורים כי זוהי תפיסה ארכאית אשר אינה מתאימה לימינו אנו ויש בטענה זו טעם רב. בעבר, מבנה המשפחה המסורתי היה בנוי כך כי האב הוא המפרנס העיקרי, לעיתים גם הבלעדי והאם הייתה מופקדת על גידול הילדים.

במציאות שכזו, היה היגיון רב בחזקת הגיל הרך אשר שיקפה את המצב הקיים, אולם כיום היא חוטאת לו.

בעידן של ימינו, כאשר נשים רבות מפתחות קריירה תובענית ויותר אבות מעוניינים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים, הרי שאין מקום להיצמדות לכלל הדווקני הזה שמציעה חזקת הגיל הרך. תחת זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו ולקבל החלטה על פי טובת הילד. יתרה מזאת נטען כי חזקת הגיל הרך פוגעת באופן ישיר בעקרון השוויון כלפי גברים.

פגיעה בעקרון השוויון כלפי גברים

כאמור מעלה, ישנה טענה כי חזקת הגיל הרך יוצרת קיבעון בדבר תפקידו של האב כהורה משני. מצב זה אינו מתאים ראשית כל, להלך הרוח של התקופה ולמבנה המשפחה המודרני ושנית, פוגע בעקרון השוויון. לאב צריכה להיות זכות שוויונית למעורבות הורית בחיי ילדיו ואין מקום להנחה כי לאם תפקיד חשוב ומרכזי יותר בחיי הילדים. אין חולק על כך כי ישנם אבות רבים אשר מעוניינים ומסוגלים להיות מעורבים באופן מלא בחיי ילדיהם אולם המצב המשפטי כיום אינם מאפשר להם לעשות זאת בשל חזקת הגיל הרך. במישור הזה חשוב לציין, כי העדפת האם כהורה המשמורן וקיבוע מעמדה כהורה העיקרי, ממשיכה להתקיים גם לאחר שהילדים חצו את גיל 6 ועל כן, יש צורך מובהק בשינוי תפיסתי בהקשר זה. לצד הטיעון של פגיעה בעקרון השוויון כלפי הגבר, ישנה גם טענה הגורסת כי חזקת הגיל הרך פוגעת גם במעמד האישה, כפי שיוסבר להלן.

האם חזקת הגיל הרך פוגעת במעמד האישה?

הקולות המתנגדים לחזקת הגיל הרך מתמקדים בדרך כלל בפגיעה באב ובזכותו למעורבות הורית שוויונית כאשר הלך המחשבה הוא כי כלל זה מטיב עם האישה ופוגע בגבר. בהתאמה, כל עת שנעשה ניסיון לבטל חזקה זו, ארגוני הנשים מביעים התנגדות וטוענים בין היתר כי ביטולה של חזקת הגיל הרך יפגע עד מאוד במעמדה של האישה בהליך הגירושין.

אולם, מעניין לגלות כי ישנם גם קולות אחרים אשר סבורים כי חזקת הגיל הרך פוגעת הן בגברים והן בנשים. לשיטתם של אלו, ההבחנה המגדרית פוגעת לא רק בזכותו של האב להזדמנות שווה למשמורת, אלא גם עלולה לעצור את התפתחות מעמד האישה כמי שיכולה לבחור כיצד לשלב בין אימהות לקריירה. במצב זה שבו האם נתפסת כהורה העיקרי ולאב תפקיד משני בלבד, החברה למעשה מאמצת גישה של אימהות קודמת לקריירה. משכך, לא יהיה לה כל תמריץ לצמצם את פערי השכר בין גברים לנשים, לדאוג לייצוג נשי במשרות מפתח וכיו"ב, שהרי האימהות תחייב את האישה להיצמד למשרות אם בלבד ולא תאפשר לה להתקדם בסולם.