האתגרים של הזוגיות ביום שאחרי הקורונה

החזרה לשגרה לאחר תקופת הקורונה יכולה לאתגר את הזוגיות, ההורות והתא המשפחתי. אחרי הכל, מתי לאחרונה בילינו כל כך הרבה זמן בחיק המשפחה הגרעינית. "סגורים" בבתים ויוצאים לגיחות קצרות בלבד להצטיידות או צרכים חיוניים.

עכשיו, כאשר נראה שההנחיות וההגבלות מאחורינו, או לכל הפחות מצטמצמות משמעותית, ראינו לנכון לפרסם כתבה שעוסקת בשמירה על הזוגיות והמשפחה בימי פוסט קורונה. מהם המכשולים המצפים בדרך, איך ניתן להתמודד עמם ומה הצעדים שכדאי להימנע מהם.

כמו תקופת החגים, רק עם המשפחה הגרעינית בלבד

כל עורך דין שעוסק בדיני משפחה יודע שהימים של "אחרי החגים" מלווים באין ספור טלפונים ופניות למשרד. הזמן הממושך מחוץ למסגרות ולשגרה, הקצב האינטנסיבי של המפגשים המשפחתיים, וההוצאות הכלכליות הכבדות, מהווים ביחד ולחוד מתכון בטוח למתחים. בפרט בקרב בני זוג שהגיעו לחגים כשהם כבר "סוחבים" משקעים.

הדברים נאמרים ביתר שאת לגבי הקורונה, שהותירה אותנו בבית במידה רבה כמו בתקופת חגים "קלאסית". אולם הפעם ההישארות בבית לא הייתה אפילו עם עצירה קלה. המשפחה הייתה ספונה בד' אמותיה, ללא כל אפשרות להפרדת כוחות (ולו זמנית). אמנם בניגוד לחגים לא הייתה מעורבות של גורמים חיצוניים שיכולים "ללבות את האש" (כמו חברים או בני משפחה), אך ברור שרבים ייצאו מהקורונה לאחר לא מעט חיכוכים.

ההמלצה שאנו נותנים פעמים רבות לזוגות ששוקלים "לפרק את החבילה" לאחר החגים יכולה להתאים גם לכאן. על מנת להתגבר על אתגר הפוסט-קורונה, מומלץ לנסות ולחזור לשגרה כמה שיותר מהר. שחררו את הלחץ בתוך הבית, החזירו את הילדים למסגרות ואל תוותרו על עבודה (גם שלא בהיקף של משרה מלאה). הזוגיות זקוקה לאוויר, ועם ירידת הרף בהנחיות משרד הבריאות, זה הזמן הנכון לתת לה את הפתח הזה.

להתמודד באופן ראוי עם הדחק הכלכלי

נקודה נוספת המוכרת לכל עורך דין העוסק בדיני משפחה היא שבעיות כלכליות הן גורם מרכזי מאד בתיקי גירושין. כמאמר המשורר, "אם אין לחם, אין אהבה".

למרות השבועות שבני הזוג אמרו מתחת לחופה, ולמרות ההבטחות לעמוד זה לצד זו בימים קשים, לחיים יש תוכניות אחרות. בעיות פיננסיות הופכות במהירות לבעיות בזוגיות. בכל הנוגע לימי פוסט-קורונה, הבעיות הפיננסיות מגיעות מכמה כיוונים במקביל:

• זמן רב ללא משכורת בעקבות יציאה כפויה לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
• גידול ביתרת החובה בחשבונות הבנק המשפחתיים בשל השילוב הקטלני שבין הוצאות גבוהות להעדר הכנסה.
• חשש מאי חזרה מלאה לעבודה עד כדי חשש מפיטורין ו/או קריסת עסקים קטנים ובינוניים שלא יצלחו את המשבר.

רגע לפני שאנו חוזרים לימים כתיקונם, המצב במשק הכלכלי מדאיג משפחות רבות בישראל. למעלה ממיליון אזרחים נרשמו בלשכת העבודה כ"דורשי עבודה", כ-87.9% מהם נרשמו במקביל להוצאתם לחל"ת, וכ-7.25% כבר פוטרו מעבודתם. בהנחה שכ-15%-20% לא ישובו לעבודתם מהחל"ת, או לכל הפחות לא יחזרו לאותם תנאים ולאותו השכר, אין ספק שלפנינו אתגר משמעותי וממשי.

כאמור, מצוקה כלכלית היא גורם וודאי למצוקה משפחתית וזוגית. על כן חשוב להבין שגם החודשים שלאחר הקורונה יכולים להיות מורכבים. החזרה לפרנסה יציבה וקבועה לא תהיה מהירה. מקומות התעסוקה עצמם אינם עומדים איתן על רגליהם, וכך גם אם אחד מבני הזוג (או שניהם) הוא עצמאי. גם הישראלים שיחזרו מהחל"ת לעבודתם כתמול שלשום, יידרשו ככל הנראה לתקופת התאוששות.

אם כל זה איננו מספיק, אנחנו מביטים קדימה ורואים מיד לפנינו ימי חופשה "נוספים" כמו החופש הגדול שמעבר לפינה וחגי תשרי שמעבר לפינה הבאה.

העצה בעניין זה היא לשמור על הידוק חגורות בנושא הכלכלי. תמיכה זוגית עשויה להיות מפתח, ובמיוחד אם אחד מבני הזוג מתקשה יותר לעלות חזרה על המסלול השגרתי. יש לפעול ככל שניתן בכדי לעלות על דרך המלך הכלכלית וייתכן שאפילו מומלץ לנצל את הזמן לעבודה מרובה, ככל שאתם יכולים כמובן. זה הזמן להקדיש כוח ואנרגיה בפרנסה, כולל שעות נוספות.

אם אחד מבני הזוג יכול לעשות זאת, ואילו בן הזוג השני איננו בעמדת פתיחה ראויה (ייתכן בהחלט שבגלל נסיבות שלא קשורות אליו), היציאה מהמשבר יכולה להיות הזדמנות להוכיח זוגיות טובה. בן הזוג שיכול לחזור לעבודה יעשה כל שבידיו בכדי להגדיל את ההכנסה, ובן הזוג השני יתמוך בו בכך שידאג למשק הבית והילדים (גם אם בימים שגרה מערכת היחסים בין הצדדים הפוכה).

החזרת הילדים לשגרה, אתגר משפחתי

הימים שאחרי הקורונה עומדים בסימן חזרתם של הילדים למסגרות החינוכיות. נוכחותם של הילדים בבית הייתה ללא ספק מהאתגרים הגדולים ביותר של הקורונה. בפרט במשפחות עם ילדים קטנים, הזקוקים לעזרה ושמירה מצד ההורים ברמה של כמעט 24/7.

כעת, כאשר הילדים אמורים לחזור למסגרות, ברור שמדובר רק בתקופת ביניים קצרה. ראשית, על פי הנחיות משרד הבריאות, החזרה למסגרות החינוכיות תיעשה במתכונת מצומצמת (ייתכן שבהיקף של כ-50% בלבד). שנית, עוד רגע הלימודים יוצאים גם ככה לפגרת החופש הגדול, שאחריה פגרת חגי תשרי. אם נסתכל על זה בעיניים מפוקחות, החזרה האמיתית לשגרה ארוכת טווח יציבה וקבועה צפויה רק בעוד כחמישה חודשים – אי שם באמצע חודש אוקטובר.

כשם שהטיפול בילדים דרש שיתוף פעולה משני ההורים בתקופת הבידוד, כך ראוי שתהיה ההתייחסות ביום שאחרי. בשלב ראשון רצוי להפנים ולהכיר בכך שהיציאה למסגרות לא מסמנת חזרה מלאה לשגרה. סביר להניח שתאלצו לוותר על ימי עבודה ולחוות פגיעה בפרנסה (שכירים רבים "בזבזו" את סל ימי החופש שלהם בימי הבידוד בקורונה).

העצה כאן דומה במידה רבה לעצה אותה כדאי לתת לכל זוג שמצוי בהליך גירושין או שהתגרש. המפתחות המרכזיים להורות וזוגיות עם ילדים הם הקשבה, כבוד הדדי, תמיכה וסיוע. מכיוון שימי פוסט הקורונה הם ימים מיוחדים, אפשר לשנות מוסכמות שנקבעו זה מכבר. ייתכן שדווקא בן הזוג שבשגרה הרגילה פחות מעורב בגידול הילדים, ייקח כעת את המושכות, ובן הזוג השני, שנחשב בדרך כלל לבן זוג ביתי, ירים את הנטל של פרנסת המשפחה. נסו לעשות ככל שאתם יכולים בכדי לסייע לבן הזוג השני, וזכרו כי גם גידול הילדים הוא "עבודה" לכל דבר ועניין.

לסיכום, הקורונה תחלוף, שמרו על המשפחה והילדים

תקופת הקורונה היא בהחלט תקופה יוצאת דופן עבורנו. קשה להאמין שבעתיד הנראה לעין נהיה שוב "סגורים" בבתים, בלי יכולת להתפרנס או אפילו לצאת לסיבוב התאווררות. עכשיו, כשאנחנו בסוף הגל הנוכחי, ובתקווה שגל נוסף לא מחכה לנו בהמשך, עלינו לעשות הכל בכדי לשמור על המרקם המשפחתי.

זכרו כי פרנסה והוצאות יכולות להתאזן, והתקופה הקשה תחלוף במהירה. ככל שבני הזוג ישכילו לתמוך זה בזו, וככל שהם ידעו לעבור את הגשר בבטחה, ייתכן שתהיה זו הזדמנות לחיזוק התא המשפחתי.