בית הדין הרבני

ביה"ד הרבני פועל על פי פסקת ההלכה היהודית בכל הקשור להליכי הגירושין ובעיות אישות ולהבדיל מביהמ"ש לענייניי משפחה – רק בביה"ד הרבני פותחים בעצם את תיק הגירושין ורק בו ניתן לבצע את טקס הגט עצמו. במסגרת הסמכויות בין שני בתי הדין, לא תמיד פתיחת תיק בביהמ"ש לענייני משפחה תאפשר לאשה לצאת כשידה על העליונה ולחלופיןגם בפתיחת תיק בביה"ד הרבני, לא תמיד ייצא הגבר מרוויח – הכל על פי העניין והנסיבות.

ביהמ"ש לענייני משפחה הוא זה שבסמכותו נמצאים הדיונים על עיקרי הסכסוך וקביעת הסדרי הראייה, משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, עיזבונות וכו'. למרות זאת, בעניין של מזונות האישה, חלוקת רכוש ומשמורת על הילדים, יש לביה"ד הרבני סמכות דומה לביהמ"ש לענייני משפחה ובמקרה הזה, היכן שפותחים את התיק, שם יבוצע הדיון.

מבנה ביה"ד הרבני

בית הדין הרבני מחולק לשלושה גופים: הנהלה, מערכת שיפוט ובתי הדין עצמם.

בהנהלה נמצאים מנהל בתי הדין וסגנו ועובדים תחתם, בין היתר, מחלקות מנהליות(משאבי אנוש, מח' מחשוב, מח' לדיינים ועוד), יועץ סוציאלי, מבקר פנים ועוד.

בבתי הדין עצמם נמצאות המחלקות הביצועיות, דהיינו הדיינים עצמם, מזכירים, סופרי דיינים, פקידי עזר, ארכיב ועוד, כאשר בהרכב הדיינים יושבים 3 דיינים, פקיד עזר וקלדן. סופרי הדיינים אחראים על הכנת התיקים לסדר היום, כתיבת הפרוטוקולים, והם אלה שדואגים כי פסקי הדין יבוצעו כהלכתם.

המזכיר הראשי בבתי הדין הרבניים הוא האחראי על התנהלות תקינה של ביה"ד האזורי כלפי הנהלת בתיה"ד הרבניים ועליו מוטלת האחריות לעבודת צוות המזכירות בביה"ד.

תהליך פתיחת תיק/הגשת תביעה ברבנות

כאשר בני זוג מגיעים למצב של סיום הנישואין, הם יכולים לפתוח תיק ולהגיש תביעת גירושין ברבנות. הדבר נעשה לפי השלבים הבאים:

א. הכנה והגשה של כתב תביעה, שאליו צריך לצרף את המסמכים הרלוונטיים ולפרט את עילות התביעה.

ב. לאחר פתיחת התיק ותשלום האגרה, מבצעים את המסירה לצד שכנגד.

ג. בשלב הבא נקבע מועד לדיון ומודיעים לצדדים על התאריך שנקבע.

ד. פתיחת הדיון עצמו בפני דייני ביה"ד, עם האפשרות לדיונים נוספים, על פי הצורך בכל תיק.

ה. קבלת פסק דין והחלטה ע"י צוות הדיינים.

ו. מתן החלטה לצדדים המשתתפים וסיום הטיפול.