אבות וגירושין – על הקשיים שבדרך

מרבית הגברים העומדים בפני גירושין, יעידו כי הקושי העיקרי שלהם בעת הפרידה, נוגע לקשר שלהם עם הילדים. במדינה שבה יש הפרדה ברורה בין מקומה המרכזי והחשוב של האם בחיי הילדים, לבין מקומו המשני של האב, שולטת ביד רמה חזקת הגיל הרך, השוברת את ליבם של האבות בישראל ויוצרת נתק לא טבעי ובלתי הוגן בין האב לילדים. מלבד זאת, בלא מעט מקרים נאלץ האב להתמודד עם ניסיונות הסתה של האם והאשמות שווא על אלימות. במאמר זה נסקור את הקשיים הללו עמם מתמודדים אבות מתגרשים ונבין גם מה ניתן לעשות.

חזקת הגיל הרך – איפה טובת הילד?

הליך הגירושין פירושו בהכרח, פירוק התא המשפחתי כפי שהילדים מכירים אותו, אין חולק כך. ההורים אינם בני זוג יותר והאב עוזב את הבית – שינוי המצריך ללא ספק הסתגלות לא קלה עבור הילדים. יחד עם זאת, יש רבים הטוענים כי קיומה של חזקת הגיל הרך, מחמיר את הקושי הזה, משהוא מונע בדיקה פרטנית של סוגיית המשמורת. במציאות שבה ילדים עד גיל 6, נמסרים באופן אוטומטי לחזקתה של האם והנחת המוצא היא כי האם היא ההורה הטוב יותר והחשוב יותר, מבלי לבדוק כלל את הנסיבות, לא ניתן לומר כי הדבר משרת את טובת הילד.

כיצד זה ייתכן כי אב המעוניין לקבל משמורת מלאה על ילדיו, בישראל של שנת 2016, ניצב בפני משימה (כמעט) בלתי אפשרית? מדוע ההחלטה להיפרד מבת הזוג, דינה עבור האב, לוותר על קשר קרוב ורציף עם ילדיו? לוותר על הזכות לגדל אותם, להיות מעורב בחייהם? שאלות אלו ואחרות, הן הסיבה לכך כי כבר שנים רבות ביטולה של חזקת הגיל הרך עומד על סדר היום. יש לקוות כי כמעט 5 שנים לאחר המלצות ועדת שניט, תהיה תקווה לאבות בישראל וסוגיית המשמורת תעמוד לבחינה בכל מקרה לגופו, ללא מעבר אוטומטי של הילדים לחזקת האם.

ניסיונות הסתה והאשמות שווא על אלימות

אבות רבים בהליך הגירושין, נאלצים להתמודד עם ניסיונות הסתה של האם, המנסה להרעיל את הילדים כנגד האב. כמו כן, לא פעם מועלות טענות שקריות מצד בת הזוג, על אלימות נגדה ו/או כנגד הילדים, במטרה לזכות ביתרון בהליך הגירושין, בעיקר בסוגיית המשמורת. אם עלה בידו של האב לנסות ולקדם משמורת מלאה או משמורת משותפת, האם תעשה כל שניתן כדי לחבל בסיכויו ולא פעם פעולות אלו נושאות פרי: הדבר מוביל לריחוק בין האב לילדים ואף למצב שבו האב פוגש את הילדים במרכז קשר.

בכל הנוגע לטענות של אלימות, ישנן נשים הטוענות זאת בבית המשפט ויתרה מכך, פונות למשטרה ומגישות תלונת שווא. המשטרה מצידה, נמצאת לעיתים בין הפטיש לסדן במקרים שכאלו, שהרי מצד אחד, חובתה למנוע אלימות במשפחה ומצד שני, ערה היא לאפשרות כי מדובר בעלילת שווא במסגרת הליך גירושין. אולם, למרבה הבעייתיות, החשש מפני מעשי אלימות מצד האב, מכריע בדרך כלל את הכף, על כל המשתמע מכך.

סיכול הסדרי ראייה

חזקת הגיל הרך מייצרת מציאות שבה מרבית האבות פוגשים את הילדים במסגרת הסדרי ראייה. אם לא די בזאת, הרי שבלא מעט מן המקרים, נאלץ האב להתמודד עם סיכול המפגשים על ידי האם על ידי שלל פעולות ומחדלים, אשר נועדו לפגוע בקשר של האב עם הילדים. יתרה מזאת, לעיתים, מנצלת האם את היותה ההורה המשמורן, כדי לקבל החלטות לגבי מעבר דירה, אשר לא יאפשר לאב לקיים את הסדרי הראייה, מפאת מרחק גאוגרפי, דבר אשר מצריך מהאב לפנות לבית המשפט.

אם כן אנו רואים כי אבות בהליך הגירושין מתמודדים לא פעם עם קשיים מורכבים מאוד, החל מן המניעה להיות ההורה המשמורן, בשל חזקת הגיל הרך וכלה בהתמודדות עם הסתת הילדים , טענות שווא על אלימות וסיכול הסדרי ראייה. מהם הפתרונות לכל הקשיים הללו?

מה ניתן לעשות?

הסוגיות שהועלו כאן הן רגישות ומורכבות וכל מקרה דורש בחינה של הנסיבות לגופן, חשיבה מחוץ לקופסא והתאמת הפתרון בהתאם לפרטים. יחד עם זאת, חשוב להבין כי המפתח לכל הוא פנייה מוקדמת לעורך דין המתמחה בדיני משפחה. עם ההחלטה להתגרש, או אף בשלבי ההתלבטות, יש לפנות לייעוץ משפטי, במסגרתו יסביר עורך הדין לאב מה התרחישים האפשריים, באלו בעיות הוא עלול להיתקל ומהם הפתרונות השונים העומדים לרשותו.

ליווי משפטי מוקדם מתחילת הדרך, יכול למנוע לא מעט מן הקשיים שהוצגו כאן וכן בעיות נוספות כגון ניסיונות מצד בת הזוג לנפח את הוצאותיה כדי להגדיל את דמי המזונות. עורך הדין המייצג את האב ינחה אותו כיצד לנהוג, למשל, לאסוף מסמכים שונים, לתעד שיחות, לבדוק נכונות מצד קרובי משפחה, חברים ושכנים להעיד בעת הצורך. עורך הדין יגיש תביעות ובקשות לסעדים זמניים, יפנה אם הדבר נדרש, לבעלי מקצוע כגון חוקר פרטי, על מנת שיאתר נתונים וראיות רלוונטיות וכיו"ב, הכל על מנת לסייע לאב לעבור את הליך הגירושין בצורה הטובה ביותר האפשרית ולשמור על זכויותיו.

מידע נוסף בנושא ניתן לקרוא במאמר אודות זכויות הגבר בגירושין.