סכסוכי גירושין בין הורים לילדים קטנים שמתנהלים בעצימות גבוהה, עלולים להסלים ולהוליד מאבק משפטי לא פשוט. הדברים מחמירים שבעתיים כשהמחלוקת בין ההורים עוברת לדור הבא ומתנהלת (גם) "על גב הילדים".

כמשרד עורכי דין בתחום דיני המשפחה, הניסיון שצברנו במשך כ-20 שנה מלמד שזה (כמעט) אף פעם לא עניין של "רעים וטובים". כעורכי דין מקצועיים עלינו לדעת לנווט במים הסוערים ולהביא את הלקוח/ה שלנו לחוף מבטחים עם השליטה בחייו/בחייה בידיים. זאת, גם בעבור הילדים הקטינים שגורלם עומד על הכף.

הנה דוגמה למקרה כאמור שבו ייצגנו אדם שאשתו לשעבר העלתה כנגדו טענות מן היקב ומן הגורן – כולל טענות שווא בדבר פגיעה מינית באחת הילדות (!).

לשמחתנו הצלחנו לאחר הליך ארוך אבל מדויק, להפריך את הטענות כנגד האב. כולל תוך השגת זמני שהות שווים לילדות בגיל הרך (בנות 4.5 ו-5.5). זאת למרות שחוות דעתה של עובדת סוציאלית, אשר בתי המשפט נוטים לתת לה משקל רב, הציעה בשלב ראשון זמני שהות שנוטים לטובת האם (עם איזון בהמשך בלבד).

רגע לפני שנצלול לפרטים המרכזיים נדגיש שוב: גם המקרה הזה היה יכול להסתיים במהירות בהסכם גירושין. ללא עוגמת נפש, עם חיסכון משמעותי בהוצאות ועם תוצאה זהה כמעט לחלוטין. ייתכן אפילו שתוך יצירת קרקע לאיחוי והשלמה בין ההורים לטובת הילדות. לצערנו, האמא לא הייתה בשלה לפשרה כאמור ונאלצנו להפעיל את מלוא משקלנו וניסיוננו לטובת הלקוח ובנותיו.

פגיעה מינית? העדר מסוגלות הורית? "משתייך לכת דתית קיצונית"?

מעשה שהיה, כך היה. בני הזוג הכירו כאשר הגבר הרווק והאישה גרושה עם ילדה. למרות שהם היו חילונים במועד היכרותם, לפני החתונה הגבר התחזק באמונתו. במהלך הנישואין נולדו להן שתי בנות משותפות וכשנתיים לאחר הולדת הבת השנייה, עזבה האישה את הבית. ההורים שכרו דירות בסמיכות וקיימו זמני שהות שווים יחסית עם הבנות.

הגירושין הגיעו לבית המשפט כשהאמא, שככל הנראה התקשתה לעכל את הפרידה, החלה להעלות טענות שונות נגד האב. דברים שהגיעו עד לטענת פגיעה מינית באחת מהבנות ללא כל סימוכין או הוכחות. כך גם האישה טענה שהאב משתייך "לכת דתית קיצונית", לא דואג לטיפולים רפואיים לילדות, בעל מסוגלות הורית נמוכה, סובל מהתקפי זעם ועוד.

אחת אחר השנייה הדפנו את טענותיה של האם כלפי האב. בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי האב ראוי לקבל זמני שהות שווים עם בנותיו. זאת למרות ששתיהן עדיין בגיל הרך וטרם מלאו להן 6 שנים, ואף בניגוד לחוות דעת של עובדת סוציאלית שהציעה חלופה של זמני שהות שאינם שווים.

חריגת מחוות דעת מומחה, עניין לא שגרתי אך נחוץ בהתאם לנסיבות

אחד ההיבטים המעניינים בתיק היה האופן שבו בית המשפט העדיף את עמדתנו על פני חוות דעתה של העובדת הסוציאלית.

על פי החוק בישראל, אם בני זוג אינם מגיעים להסכמה על זמני שהות עם ילדיהם, בית המשפט קובע את ההסדר הנכון בהתאם לעיקרון טובת הילד. אולם היות שעיקרון טובת הילד הוא לא נוסחה חד ממדית, אלא נקבע בהתאם לנסיבות, בית המשפט נעזר בעניין זה בעובדים סוציאליים שנפגשים עם ההורים, עם הילדים ומגישים חוות דעת.

הפסיקה קובעת שבית המשפט ייטה לאמץ את ממצאי חוות הדעת ויסטה מהם רק בנימוקים כבדי משקל, וזהו רף שמעטים מאד מצליחים לחצות.

המקרה הנ"ל הוא אחד מאותם מקרים נדירים. בזכות עבודה מוקפדת שעשינו במשרדנו מול הראיות, שכללה את הכנת האב להליכים המשפטיים עם ליווי צמוד והצגה קוהרנטית של הטענות (דבר דבור על אופניו), עלה בידינו להביא את ההישג.

בית המשפט קיבל את עמדת האב והסכים להחיל זמני שהות שווים לחלוטין על הבנות, למרות שהן ילדות שטרם מלאו להן 6 שנים ונחשבות עדיין תחת "חזקת הגיל הרך".