סעדים זמניים של בית המשפט

סעדיים זמניים הם החלטות ביניים או צווים של בית הדין הרבני או ביהמ"ש, אשר ניתנים כצעד מונע, לפני שניתן פסק דין בהליכי משפט. בעיקרון ניתן להשתית כל סעד, אך בד"כ השימוש באפשרות זו היא בנסיבות מסויימות. את הסעדים הזמניים חשוב להגיש ביחד עם הגשת כתב התביעה ולכן יש צורך לתת את הדעת לאפשרות זו מראש. כדי לשקול נתינת סעדים זמניים, רצוי להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום. הסעדים הזמניים ניתנים בד"כ, במעמד צד אחד.

במקרים של הליכי גירושין, יש לזכור שמדובר בהליכים העלולים לגרום לתגובות מצד מי שחל עליו הסעד, כך שיש לשקול גם צו הגנה או צו הרחקה על מבקש הסעד. להלן רשימת הסעדים הזמניים הנפוצים יותר:

• עיקול זמני – צעד אשר נועד כדי למנוע ממקבל הצו את אפשרות מכירת נכסיו או הברחתם, פרעון כספים וכו'. הצו כולל את כל הנכסים, לרבות נכסים רשומים, נכסים פיננסיים, מטלטלין ואף נכסים הנמצאים בידי צד ג'.
• ביחד עם צו עיקול זמני, יש לתת גם צו מניעה, כדי שמקבל הסעד לא יכול לפעול ולבצע בנכסיו כל שינוי חוקי כלשהו, מעבר להברחת רכוש.
• עיכוב יציאה מהארץ – הצורך בסעד זמני זה עולה, כאשר מדובר בהליכים פליליים ובמקרים של תביעת גירושין, כאשר יש חשש כי אחד הצדדים עלול להמלט מהארץ ואף לחטוף את ילדיו הקטינים.
• הסעד של צו הגנה – סעד זה ניתן לא רק במקרים שבהם יש להגן על מבקש הסעד, אלא אף במצבים של סכנה פיזית של בן זוג אלים או מתעלל.