חלוקת רכוש בבית הדין הרבני

כאשר נפלה ההחלטה להגיש תביעת גירושין, עומדות בפני התובע שתי ערכאות משפטיות העוסקות בענייני משפחה ובתביעות גירושין – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. שתי הערכאות חופפות זו לזו וכפופות לחוקי המשפט האזרחי והמשפט העברי יחדיו. עם זאת, לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות וכדאי לבחון טרם הגשת תביעת הגירושין איזו מהן תטפל טוב יותר במקרה שלכם.

בית הדין הרבני עוסק בענייני נישואין וגירושין ביהדות בלבד. ההליך והפסיקה מתנהלת בהתאם למנהגים מסורתיים ועל פי ההלכות המקובלות ביהדות, מכאן שבית הדין הרבני מחייב את הצד המגיש תביעה לגירושין להציג ולבסס את העילה לגירושין כ"סיבה מוצדקת" בהתאם לקריטריונים השמים במרכזם את תפקוד התא המשפחתי (בגידה של אחד מבני הזוג, חוסר יכולת להביא או לטפל בילדים משותפים) ולאו דווקא את אופי מערכת היחסים בין בני הזוג (חוסר התאמה בין בני הזוג, מריבות מרובות ומותה של האהבה), בחזקתו של בית הדין הרבני לשלול תביעת גירושין אם על פי החלטתו וממצאיו העילה לתביעה אינה מוצדקת ולדרוש מבני הזוג ניסיון לשלום בית. הגשת תביעה לבית דין רבני דורשת הגשה מסודרת ומפורטת מאוד של אוסף מסמכים הנקרא "כריכה" וכולל בתוכו פירוט עניינים הנוגעים לעילת התביעה (הסיבות לגירושין) ומסמכים או ראיות חוקיות התומכות בתביעה.

בית הדין הרבני אינו עוסק בניסוח הסכמי גירושין, חלוקת רכוש או הסדרי ראייה אלא במקרים חריגים וגם במצבים בהם הצדדים אינם מגיעים בכוחות עצמם להסכם גירושין מסודר ישלח אותם הדיין לגישור בעזרת עורכי דין מוסמכים ולאחר שיגיעו להסכם מסודר ישובו לקבל את אישורו ותוקפו בפני הדיין. במקרים בהם יש מחלוקות הנוגעות לחלוקת רכוש במסגרת בית הדין הרבני הפסיקה תהיה כפופה לחוק יחסי הממון הקובע ביסודו כי רכוש שהיה שייך לכל אחד מהצדדים טרם יום נישואיהם יישאר בחזקתם וכל הרכוש שנצבר במהלך נישואיהם יתחלק בין בני הזוג לפי כשירותם הכלכלית בראייה עתידית למצבם לאחר התרת הנישואין ולאו דווקא שווה בשווה.

הבעיה השגורה בעניין חלוקת הרכוש בבית הדין הרבני היא חוסר הייצוג הנשי בערכאה זו והרצון לתמוך בהלכה היהודית להעניק לגבר הזדמנות לבנות בית אחר במקום זה שהתפרק ולהיות ראוי לפרנס ולחיות בכבוד עם אישה יהודיה אחרת מבלי לפגוע בילדיו האחרים להם צריך לשלם מזונות, בעוד שהאישה מקבלת כביכול את שכרה מהגרוש בצורת מזונות ועליה לדאוג לילדיה קודם לרצונה להקים משפחה שנייה. קשה להתעלם מהמנהגים המיושנים שמחלקים את חובות וזכויות הגבר והאישה במסגרת הנישואין ובמסגרת הגירושין כאחד, כמו גם טקס הענקת הגט שמתבצע רק על ידי הגבר ומתנהל באופן משפיל כלפי האישה המגורשת. בית הדין הרבני מתעקש על טקסים והלכות אלו ממקום של ערכי דת וכבוד המשפחה כערך עליון.

לצורך ההשוואה, אם נפנה בנושא חלוקת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה ללא הסכם גירושין מוסדר ומוסכם מראש רשאי בית המשפט לקבוע אילו נכסים יכללו בחלוקת הרכוש והאם ישנה הצדקה לקבוע על חלוקת אחרת מחלוקה שווה על פי ראיות וממצאים המוצגים לה בתיק התביעה. בית המשפט לענייני משפחה מתייחס במקביל לחלוקת הרכוש למצב הכלכלי לא רק לאחר התרת הנישואין אלה גם לפניהם במטרה לנסות ולהגן על רמת החיים לה הורגלו האישה והילדים ולפסוק ככל שניתן חלוקת רכוש שאינה פוגעת באיכות חייהם. בכל אחד מהמקרים לפני הגשת תביעת גירושין לכל אחת מהערכאות המשפטיות יש לפנות לייעוץ והכוונה משפטית אצל איש מקצוע שיסביר וינחה את הצעד החשוב בתביעת הגירושין שכן השלכותיו הכלכליות יכולות להשפיע רבות על החיים לאחר קבלת הגט.