האב קיבל משמורת – האם תשלום מזונות

במרבית הליכי הגירושין, האם מתמנה להורה המשמורן והאב נושא במלוא תשלום מזונות הילדים. אמנם, הדין מאפשר לחייב את האם בתשלום מזונות מדין צדקה, כאשר הילד מגיע לגיל 15, אולם בתי המשפט ממעטים להשתמש בסמכות זו. בפסק דין מהפכני שניתן לאחרונה, הולך בית המשפט צעד אחד קדימה לעבר קידום עקרון השוויון ומחייב את האם בתשלום מזונות.

חיוב האם במזונות מדין צדקה

על פי הדין בישראל, האב נושא בחובת תשלום מזונות ילדים לבדו מרגע היוולדם של הילדים ועד גיל 15. משלב זה, ניתן לחייב את האם במזונות מדין צדקה בהתאם לרמת הכנסתה. אולם, הלכה למעשה, בתי המשפט ממעטים לחייב את האם בתשלום מזונות ילדים. מדוע? ניתן להצביע על שתי סיבות עיקריות: האחת היא כי ברוב המקרים, האם היא ההורה המשמורן וממילא מרבית הוצאות גידול הילדים הן על כתפיה, על כן אין מקום לחייבה במזונות. הסיבה השנייה נוגעת לתפיסה אשר רואה באב כדמות המפרנסת ומשכך, יכולתו הכלכלית גדולה יותר מאשר של האם.

בזמנים בהם מקומה של המשמורת המשותפת הולך וגובר ובזמנים בהם נשים רבות מפתחות קריירה מצליחה ומרוויחות שכר גבוה, הגיעה העת לבחון כל מקרה לגופו והיכן שהנסיבות מתאימות לכך, לחייב את האם בחלקה במזונות הילדים. כך עושה בית המשפט בפסק דין שניתן לאחרונה ופוסק כי על האם לשלם מזונות ילדים בסך של 950 ₪.

האם תשלם 950 ₪ דמי מזונות

בפסק הדין תמ"ש 43781-01-14, מדובר במקרה שבו האב הוא ההורה המשמורן של ילדה בת 14 והאם פוגשת את הילדה במסגרת הסדרי ראייה. בהתאם לכך, מגיש האב תביעת מזונות נגד האם, בה הוא טוען כי הוא דואג למרבית צרכיה של הילדה ולאור ההבדלים ברמת ההכנסה בינו לבין האם, הרי שיש לחייבה במזונות. כאמור מעלה, בתי המשפט ממעטים להטיל על האם חיוב במזונות ילדים, אולם במקרה שלהלן, בית המשפט מורה לחייב את האם בדמי מזונות על סך של 950 ₪ בכל חודש.

כיצד מנמק בית המשפט את חיוב האם במזונות? ראשית מסביר הוא כי על פי הדין ניתן לחייב את האם במזונות מדין צדקה, החל מגיל 15. היות שבמקרה זה, הילדה היא בת 14 ומדובר בהסדר לכמה שנים קדימה, יש מקום לחייב את האם במזונות כבר בשלב זה. כלומר, בית המשפט אינו רואה בפער של שנה כפער משמעותי. שנית, מסביר בית המשפט כי האב דואג למרבית צרכיה של הילדה והאישה משתכרת שכר גבוה ממנו באופן משמעותי. משכך, חיוב האם במזונות מתחייב מעקרון השוויון. פסק דין זה הוא צעד חשוב לקידום עקרון השוויון בדיני המשפחה ויש לקוות כי בית המשפט ימשיך במגמה מבורכת זו.